
חגים ומתכונים
-מנהגי החג פורים
לשמוח
בפורים מצווה לשמוח והסיבה לכך נעוצה במגילת אסתר:
"כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים." (אסתר ט', כ"ב)
בחג פורים אנו שמחים מכישלון מזימת המן ואנו חוגגים בשמחה, במשתאות ופעילויות המתרכזות בשלושה מוקדים
לשמוח עם המשפחה: "משתה ושמחה" בבית
לשמוח עם החברים: "ומשלוח מנות איש לרעהו" לתת משלוחי מנות לחברים נחשב למצווה
לשמוח ולשמח אביונים (עניים): "ומתנות לאביונים", כלומר לתת מתנות ומשלוחי מנות לעניים שאינכם מכירים.
המשתה שאמור לפי המסורת להתקיים בבתים מתקיים משום שבתלמוד נאמר "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מסכת מגילה, ז' ע"ב).
קריאת מגילת אסתר והרעשה ברעשנים
הקריאה במגילת אסתר היא מצווה חשובה בחג פורים. גם מבוגרים וגם ילדים מצווים לשמוע את המגילה פעמיים בליל פורים ובחג פורים עצמו. במהלך קריאת המגילה השתרש מנהג להרעיש ברעשנים בכל פעם שאומרים את שמו של המן הרשע. מנהג הרעשה ברעשן קיים כבר אלף שנים! על-פי עדויות מן המאה ה-11, נהגו לכתוב את שמו של המן על אבנים, ובכל פעם שהזכיר הקורא במגילה הזכיר את שם המן, היו משפשפים ומכים את האבנים זו בזו, כדי למחוק את שמו.
מסכות תחפושות ותהלוכות
מסכות, תחפושות ותהלוכות
חג פורים מזוהה יותר מכל עם תחפושות. ילדי הגנים ובתי הספר מתחפשים וגם חלק מהמבוגרים נוהגים להתחפש, ללכת למסיבות ולעשות תחרויות תחפושות בקהילה ובעבודה. מנהג התחפושות לא מוזכר במקורות בצורה מפורשת

