​

בפורים מצווה לשמוח והסיבה לכך נעוצה במגילת אסתר:

"כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים." (אסתר ט', כ"ב)

 

בחג פורים אנו שמחים מכישלון מזימת המן ואנו חוגגים בשמחה, במשתאות ופעילויות המתרכזות בשלושה מוקדים 

לשמוח עם המשפחה: "משתה ושמחה" בבית

לשמוח עם החברים: "ומשלוח מנות איש לרעהו" לתת משלוחי מנות לחברים נחשב למצווה

לשמוח ולשמח אביונים (עניים): "ומתנות לאביונים", כלומר לתת מתנות ומשלוחי מנות לעניים שאינכם מכירים.

המשתה שאמור לפי המסורת להתקיים בבתים מתקיים משום שבתלמוד נאמר "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מסכת מגילה, ז' ע"ב).

​

​

​